גורלות מלחמה ומוות במקרא

201 בחירי גורל כְּכָל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל : וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים : ( שופ' כ, ט – יא ) 1 פרשנים מסורתיים וחדשים רואים בפסוקים אלו תיאור של שימוש בגורל לצורכי גיוס . אם פירוש זה נכון, לפנינו תיאור של שימוש חולין בגורל המתבאר היטב תחת הצידוק הרציונלי . בני ישראל מתאחדים למלחמה נגד בנימין ורוצים להבטיח הקצאה שוויונית של הכוחות . כך הם מטילים מכסה פרופורציונלית של עשרה אחוזים על כל שבט ( או חלוקה פרופורציונלית של התפקידים בין הלוחמים שהתגייסו ) . ניתן לראות בפסוק החותם פסקה זו, 'וַיֵּאָסֵף כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים', את תוצאתו של ההליך . השימוש ההסכמי בגורל יצר תחושת שותפות ושוויון, גייס את כל השבטים למלחמה ואף הטיל את האחריות למלחמת האחים באופן שוויוני על כל השבטים . אם כך, הרי שלפנינו תיאור של היעילות הרבה של הטלת התפקידים המסוכנים באמצעות גורל . מתגלה לפנינו תופעה מעניינת ביותר : באותו הפרק עצמו מופיעים שימושים שונים בגורל זה לצד זה — לצד השימוש בגורל לצורך שאילה בה' מופיע שימוש חולין לצורך 2...  To the book