נחש גורלות במקרא: לכידת עכן ושאול

גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 88 16 בפירושו לפרשייה כותב שמואל אחיטוב כי : 'משפט אלוהים לצפות, אלא בטקס לכידה . הוא דרך של הכרעה בעניין שאי-אפשר להכריע בו על ידי שיקול דעת אנושי, או שהעניין כל-כך חשוב עד שאי-אפשר להשאיר את ההכרעה בידי בשר-ודם, ונדרשת הכרעה על- 17 אולם ברור שמשפט האלוהים אינו משרת כאן מטרות אלו . ה' יכול פי אות מלמעלה' . היה פשוט להסגיר את עכן ויהושע יכול היה למצוא באוהלו את שלל החרם, כפי שאכן נעשה לבסוף . מדוע ה' אינו מסגיר את הפושע בנבואה ישירה ? התשובה לכך, לדעתי, היא כי סיפור זה נועד לבסס את תקפותה של הטלת הגורלות ככלי תקשורת עם ה' . הלשון המשמשת לתיאור תהליך הלכידה מהדהדת רובדי עומק מיתיים . הציווי 'ונקרבתם' והלכידה המיוחסת מפורשות לה' עצמו מהדהדים — כפי שטען הולו — טקסי משפט הכוללים קירוב חשודים לפני פסלו של אחד האלים במקדש 18 אולם, כאן לא מופיע כל תיאור מפורש של הטלת אשמה על ידי האל, והמטען ולכידתם . המיתי המקורי מנוון . הטקס מתואר כמשפט ראווה מקודש הנעשה לפני האל . תהליך הלכידה בפסוקים טז – יח הוא מודרג ומעיד על שימוש בכלי אשר עשוי להניב תוצאה בינארית או תוצא...  To the book