|
|
179 בין הצבר לחמנית ח'ליפה מביעה באופן ברור וחד – משמעי את המסר שכל עוד זהותה האישית – נשית של האישה לא תהיה שלמה ומגובשת, גם זהותה החברתית לא תוכל להתעצב . כדי שתוכל האישה לתרום לחברה שהיא פועלת בה, עליה להגיע להגשמה עצמית ולהבשלה במעגל הפנימי, ורק לאחר מכן היא תוכל להשתלב במעגל החיצוני – החברתי . שמה של האישה ברומן, עפאף, פירושו צניעות, תום, התאפקות וכיבוש היצר, והוא ממחיש היטב את הקונפליקט שהיא שרויה בו . נראה שדווקא התכונות האלה, אשר גלומות בשמה, הן שיוצרות את המתח הנפשי והזהותי העמוק שעומד בבסיס דמותה של עפאף ומביא להתפתחות העלילה . עפאף אומרת שהיא ניסתה לחיות על פי המידות שששמה מבטא, אך ללא הצלחה . היא מבינה שהיא זקוקה לשינוי, ולכן היא משנה את עולמה הפנימי, בשאיפה שהדבר ישפיע ולו במעט על העולם החיצוני . עם זאת, היא מודעת למצבה המורכב של האישה בחברה, לכך שהיא כבולה לא רק בכבלים חברתיים אלא שתהליכי סוציאליזציה הותירו אותה גם בכבלים פנימיים . אפשר לחלק את חייה של עפאף לשלוש תקופות עיקריות, אשר כל אחת מהן מוסיפה נדבך לעיצובה כדמות חריגה מבחינה חברתית : תקופת הילדות, תקופת הנישואין וה...
To the book |
|
|