סיפורו של הארגון מזווית אישית

גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 2021 25 בתולדות מדינת ישראל . המתנו ( או לא . . . ) לטלפון שלא הגיע, ומאז הכול היסטוריה . השירות הפך משירות רגוע יחסית, לשירות לוחם, ממוקד מטרה, של מלחמה חסרת פשרות בטרור . ערוך לתגובות מיידיות, גיוס מסיבי של עובדים, מערכי הכשרה חדשים ואבדות בנפש . כל השירות, על כל שלוחותיו וזרועותיו, הפך להיות חוד- החנית של מדינת ישראל במלחמתה בטרור . משירות צנוע, רזה וקטן- מידות, הפכנו בתהליך מזורז להיות שירות סוער וגדול בהרבה . מחיצות מידור נפלו, תוך שיתוף פעולה יום- יומי עם שלל זרועות שלטון אחרות, כמו צה״ל, משרדי ממשלה ולשכות שרים . מעטה החשאיות, שהיה ה׳בן יקיר לי׳ של השירות עד ליוני 1967 , הוסר במידה רבה, הן בתוקף נסיבות אובייקטיביות והן סובייקטיביות, שנבעו מקשרים וממאוויים אישיים של בכירים בארגון ״ . השירות נחשף לציבור “יחידת המבצעים, שנמניתי אז על שורותיה, הפכה את אנשיה מלובשי חולצות לבנות ונעליים מצוחצחות, ללובשי מדים ונושאי נשק, שעברו הכשרת לוחמים מזורזת, מי יותר ומי פחות . תורת לחימה שונה לחלוטין, שנבנתה תוך כדי עשייה אינטנסיבית, שינתה את פני היחידה ללא היכר . השי...  To the book