פרק ד

פ ר ק ד 228 מסכת גיטין בעדי הנוסח הטובים של המשנה כאן . בבבלי מובאת ברייתא נוספת העוסקת בנוסח ביטול השליחות : "תנו רבנן : בטל הוא, אי איפשי בו – דבריו קיימין . פסול הוא, אינו גט – לא אמר כלום" ( לב ע"א ) . כלומר, אם הבעל מבטל מראש את מתן הגט, הרי הוא בטל, אך אם הוא פוסל את הגט עצמו ולא את מתן הגט, אין 2 בדבריו כלום, שהרי הגט נכתב כהלכה . אך, אם משהגיע גט על ידה אינו יכול לבטלו – הדיון בירושלמי ובבבלי עוסק בעיקרו באפשרות של אדם לבטל שליחויות כל עיקר ובהשוואתן של שליחויות אחרות לשליחות של גיטין, ואינו מכלל פשט המשנה ( ירושלמי מה ע"ג ; בבלי לב ע"ב ) . משנתנו על פי פשוטה מכירה בכך שבמקרה זה אדם יכול לחזור בו מן השליחות, בשני תנאים מקדימים . האחד שהשליחות טרם בוצעה, והשני שהביטול יהיה בפני השליח . מהמשך המשנה ברור שעיקר הדין במשנה הוא ההדגשה שהביטול צריך להיעשות בפני השליח . הנושא העקרוני של ביטול שליחות עולה בספרות התנאית במספר הקשרים נוספים : א . קידושין ( אב או אישה ששלחו שליח לקידושין – קידושין פ"ד מ"ט ) . ב . תרומה, בעל בית שמינה שליח לתרום ( תרומות פ"ג מ"ד ) . ג . חבורה שמינתה שליח לה...  To the book