פרק ג

פ ר ק ג 166 מסכת גיטין יש לו שתי נשים ששמותיהן שווים כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה יתר מכן ( 4 ) אמר לליבלר כתוב איזו שארצה אגרש פסול מלגרש בו – הירושלמי מסביר את המדרג שבין המקרים : במקרה ( 1 ) לא נכתב הגט כלל כגט לשימוש בגירושין ; במקרה ( 2 ) נכתב הגט לשם גט, אך כגט של זוג אחר לגמרי, שבמקרה שמותיהם זהים ; במקרה ( 3 ) נכתב הגט לצורך האיש הנכון, אך לא לשם אישה זו המגורשת כעת, אלא לשם אישה אחרת ; במקרה ( 4 ) אמנם נכתב הגט לצורך האיש ואף האישה הנכונה נלקחה בחשבון, אך הואיל והדבר לא היה מוחלט מראש אין הגט תקף . לשון הירושלמי מקרבת את הדין ללשון הפסוקים, "שלא היה לה כרות לשמה משעה 15 ראשונה" ( מד ע"ג ) . התלמודים למשנה בדרך כלל אינו עוסקים בהתפתחות ההלכה בתלמודים אך במקרה זה מן הראוי להרחיב מעט בנושא . נפתח בבבלי ( כד ע"ב ) שהוא פשוט יותר : אמר רב : כולן פוסלין בכהונה חוץ מן הראשון . ושמואל אמר : אף ראשון נמי פוסל . ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל : כל מקום ששנו חכמים גט פסול – פסול ופוסל, חליצה פסולה – פסולה ופוסלתה מן האחין . במערבא אמרי משמיה דר' אלעזר : שמאל ולילה – פסולות ופוס...  To the book