'כל הזמן, מאה אחוז תעשייה'

213 הנכחהמערכתיחידההרחקה אוטונואי, אגדל תפן מרחק רב מאז ההתחלה הצנועה של העסק על גג ביתה של ג'מילה בפקיעין . אתר האינטרנט של המותג מציג באנגלית רהוטה את סיפורה של ג'מילה ואת סיפורו 4 הייצור של הסבון, ורק תמונות הצמחייה ברקע מזכירות במשהו את הנוף המקומי . מתבצע באופן ידני על ידי נשים דרוזיות, מוסלמיות, נוצריות ויהודיות . העבודה חד-גונית . כל עובדת מתמחה בפעולה מסוימת, כמו חיתוך הסבונים, הטבעת סמל המותג או שיוף קצוות הסבון החדים לאחר הכנתו . על מנת להרחיב את הפעילות זקוק המפעל לשטח נוסף . לצורך זה הם מתכננים לפתוח מפעל חדש בין פקיעין לכיסרא, שיכלול גם בית ספר לקוסמטיקה ושטח לגידול צמחים אורגניים . עד שיתממש החלום המפעל נותר בגן התעשייה בתפן, לתקופה שהיא הרבה מעבר לשלוש השנים המוקצבות בדרך כלל לעסקים מתחילים בחממות . "השאיפה של סטף היא שהם יצאו החוצה, אבל לא כולם יוצאים", מסביר חשאן . שלב היציאה מהגן הוא גם שלב המפגש של החזון האוטופי עם המציאות . כאזור תעשייה שמקורו ברעיון אידיאולוגי, הדילמות שהוא מעלה מחברות בין הקונקרטי לאוטופי, והשאלה לגבי דמותו העתידית של המקום חושפת מתחים בין החזון ש...  To the book