פרק שמיני: פיגומים והתערבויות אחרות

98 | לשון שנייה באוכלוסיות שונות בישראל : הערכה, התערבות וקידום לשוני משקפת את מה שהתלמיד יכול לעשות עם תמיכה או עם תיווך וסיוע ( מתוך צלרמאיר וקוזולין, 2019 ) . ההתאמה שערך ברונר ( 1984 Bruner, ) לשימוש בפיגום בהוראה דורשת מן המורה להתאים את עצמו ליכולות העכשוויות של התלמיד מתוך מטרה לפתחן ככל הניתן . כשהתלמיד מתפתח עם הזמן והיכולות שלו משתפרות, מסיר המורה את הפיגומים באופן הדרגתי עד שכל המשימה מתבצעת בידי התלמיד בשלמותה . כלומר המורה מקטין את רמת התמיכה כאשר התפקוד של התלמיד משתפר . באופן זה התלמיד איננו מפתח תלות בסיועו של המורה, והפיגום משמש תמיכה זמנית בלבד המוסרת בהדרגה . באמצעות הפיגום רוכש התלמיד ביטחון ביכולות שלו מתוך תחושה של הצלחה ומבלי להרגיש לחץ או חרדה . הפיגום ממזער את רמת התסכול של התלמיד, ובכך הוא מניע אותו ומעורר אצלו רצון ללמוד ולהתקדם . יתרון זה חשוב בהוראה של תלמידים בכלל ושל תלמידים מתקשים ובעלי צרכים מיוחדים בפרט, שכן אלה עשויים להיות מתוסכלים מאוד ולסרב לשתף פעולה בלמידה . התמיכה שניתנת מצד המורה והלמידה מתוך תחושת מסוגלות מעודדות את התלמיד באתגר הלמידה שהוא מת...  To the book