מקורות

דרור איסר | 19 העולמי באותו היום ( הנקראים first responders ) . הראיונות נמשכו במשך 4 חודשים : אוקטובר—דצמבר 2001 וינואר 2002 , אז סיים וון אסן את תפקידו והנציב שהחליף אותו, ניקולאס סקופטה ( Scoppetta ) , לא רק שהחליט להפסיק לבצע את הראיונות, אלא החליט לגנוז את הראיונות שכבר נערכו . העיתון "ניו יורק טיימס" ושמונה ממשפחות ההרוגים הגישו תביעה במסגרת חוק חופש המידע כנגד עיריית ניו יורק לאחר שמחלקת הכבאות של העיר ניו יורק סירבה לפרסם את הראיונות . בית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק פסק לבסוף בפברואר 2005 שעל ה"ניו יורק טיימס" לפרסם 10 מדובר על 498 ראיונות המתפרסים על פני 530,7את כל הראיונות . 11 עצם העובדה שמחלקת הכבאות של העיר ניו יורק סירבהעמודים . לפרסם את הראיונות הללו ואנשיה היו מוכנים להתכתש על כך בבית המשפט במשך שנים, מלמדת שבראיונות הללו נאמרו דברים שהממשל האמריקאי לא רצה שהציבור בארצות הברית ובעולם כולו ייחשף אליו . ב- 12 באוגוסט 2005 , פירסם ה”ניו יורק טיימס” את כל 498 הראיונות ( הנקראים World Trade Center Task Force Interviews ) במתכונת של תמלול . קראתי בעיון את כולם, ליקטתי מ...  To the book