|
|
יוסקה רבינוביץ — עדות 55 הכבוד למנהיג פועלי ארץ-ישראל — על דעת כל תושבי המקום — לברל, לענות על הקושיות . הללו היו עונים באריכות . לא תשובה של משפט או שניים כנדרש, אלא נאום ארוך שהחברים, כשהם ישובים אל מול מזון משובח יותר ממאכלם כל יום, נדרשו, נאלצו, שאבו מזון רוחני על אף הקיבות המקרקרות . גם זו הייתה צורה חדשה למנהג עתיק של הציפייה לארוחת החג בבית היהודי . הדרש הרבני התחלף בדרש חלוצי שהקיף ארץ ועולם והיה לחלק מתפריט הנוכחים . זה היה סדר של יחפנים . גם "המזון המשובח" היה אוכל מועט, בסיסי, שעטה כמה שנצים חגיגיים . ריהוט חדר האוכל היה פגום ולא מספיק, שולחנות וספסלי עץ פשוטים, מעט סכינים, "כל-בויניקים" שנפסדה צורתם, אבל היחד של מאות חוגגים לבושים לבן סביב מפות לבנות, קישוטי ירק וציורים על הקירות, תפאורה שהפכה את הדלות החומרית לעושר רוחני, וגם דברי המנהיגים — היוו חלק מאותה התרוממות רוח לעת חג . חיי הציבור בעין-חרוד, בעיקר באותה שנה שבה הגיע אליה יוסקה, היו ערים ביותר . המשקיסטים הודיעו על עזיבת הקיבוץ לאחר שנואשו מלהפכו למושב . לביא, שהיה מנהיגם כל עוד לחמו במזכירות הקיבוץ נגד התנועה הארצי...
To the book |
|
|