|
|
212 רות נצר הוא משלם כסף . הוא רושם את המילים דוגמת שמים, גלים, זמיר, הלא ידוע, לילה מלא פליאה וקסם וסהרורי - מילים שמבטאות את ההוויה פואטית של המפגש הבלתי אמצעי עם חוויית הטבע . המשורר מהמאה הקודמת מהדהד את אלכסנדר עצמו . הוא כעין כפיל שלו שמשקף לו את מצבו שלו ; גם הוא התרחק מארצו, מלשונו ומעצמו וצריך שיתעוררו בו הפנים האבודות של חירותו, כדי שיוכל להתחבר אל הלא ידוע, ואולי דרך המילים שבתוככי השירה יוכל לחוש את המפגש הבלתי – אמצעי עם חוויית הקיום . אלכסנדר נפרד מבתו בידיעה שמחר הוא עומד להיכנס לבית חולים, לקבל טיפול אחרון נגד כאבים ביום האחרון של חייו ולמות . הקשר ביניהם כל כך מרוחק שאפילו אינה יודעת שהוא חולה . הוא מספר לה שהוא עומד לנסוע ולא את האמת של חוליו הסופני . במקום זה הוא מביא לה את מכתבי אמה . זו דרכו העקיפה ליצור קשר של אמת עם בתו, כאשר באמצעות הענקת המכתבים הוא מבטא את המודעות לאשמתו הקיומית : המרחק . אשתו, שמתה שלוש שנים קודם לכן, מדברת במכתבים שוב ושוב על ריחוקו הרב ממנה, על נסיעותיו, על שאינו בבית וגם כשהוא נמצא - הוא לא שם באמת . גם במפגש עם אמו, היא שואלת מדוע הוא רחו...
To the book |
|
|