אחרית דבר

272 דליה בכר המסורתי לדורותיו ומאתגרות את שפת היופי הגברית והגבריתנית בשימוש חתרני במרכיביה הצורניים והקומפוזיציוניים . מטרת השבירה אינה רק הרס ונטרול המבט הגברי, ואין מדובר בדיון מחודש ביחסי הכוח המגדריים העכשוויים . המטרה היא לבנות מחדש דימויי יופי נשי בידי נשים, ולהשתחרר מסגידה לדימוי אידיאלי ואיקוני אחד, בלתי מושג בעבור רוב הנשים . האמניות אינן מבקשות להציג מודל יופי אחד חלופי, אלא תובעות לעגן מחדש את תפיסת "היופי הנשי" בתפיסה רב – תרבותית רחבה, שתכלול את מגוון ההופעה הנשית האנושית, תביא לשבירת סטריאוטיפים של ייצוגי "יופי נשי" ותכבד את השונות . בכך האמניות הפמיניסטיות פועלות כ"סוכנות" של החברה וכיצרניות תרבות . אמנות פמיניסטית כוללת בתוכה יצירות של אמניות ואמנים שיש ביצירתם זיקה מובהקת לתֵמות, לפרקטיקות ולתיאוריות פמיניסטיות, ושאופק המסרים והנושאים שלהם מצוי בהגות הפמיניסטית . ההתפתחויות באמנות הפמיניסטית באירופה ובארצות הברית היו אמנם שונות אלה מאלה ( בעיקר בראשית התגבשות הפמיניזם ) , ואולם, כפי שראינו, ההתנגדות שביטאו אורלן ווילקה שאבה מאווירה פוליטית זהה בעיקרה . התנגדות זו מקור...  To the book