|
|
114 רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו ויצחק גילת ממצאי הסקר מראים שחמישית מהמשתתפים הבוגרים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, קיבלו את הציון הגבוה ביותר במדד של אי-סובלנות, כלומר לא הסכימו אף לאחד משני הצירופים הבין תרבותיים - יהודים-ערבים או דתיים-חילונים - בבתי הספר . בקרב התלמידים, הסובלנות לרב-תרבותיות בבתי הספר נמוכה אף מזו של הבוגרים, ורבע מהם אינם תומכים במפגשים בין- תרבותיים בשני ההיבטים הללו . מכיוון שסקר כזה לא נעשה, למיטב ידיעתנו, בעבר, אי אפשר להעריך את השינויים לאורך זמן בתפיסות הרב-תרבותיות . אולם אפשר להעריך את המשמעות של הממצאים אם בוחנים אותם לאור מודל רצוי של רב-תרבותיות בבית הספר . מודל כזה קובע שעידוד מפגשים רב-תרבותיים בבית הספר - כמו גם במסגרות אחרות במדינה - הוא יעד רצוי אשר עשוי לקדם את השגת המטרות של מערכת החינוך הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת ולקדם את החוסן החברתי . אפשר להציע כמה נימוקים התומכים בטענה זו . ( א ) במישור התיאורטי, התמיכה ברב-תרבותיות מממשת ערכים של כבוד לזולת, קבלת השונה וסובלנות הדדית . ערכים אלו הם מרכזיים בחברה דמוקרטית, המוסכמת כרצויה...
To the book |
|
|