א אהדה אותנטית

32 תמר רפופורט שנתפסת כאותנטית מבטיחה לאוהד מקום ואף קבלה בקהילת האוהדים , ומסייעת לו לשמור על מעמד ועל יחסים חברתיים . הביקורת על אוהד על כך שהוא " לא אותנטי " אלא " אוהד ניצחונות ", אדיש לניצחון או הוא סתם " טרמפיסט ", היא חלק מתרבות האהדה . ביקורת חמורה לא פחות נוגעת למה שנתפס כהעמדת פנים , התחזות , או זיוף של פרקטיקות אהדה . כך , מלבד היות האותנטיות חוויה והערכה המבוססת על אינטראקציה בין – אישית המסמנת סטטוס חברתי , היא משמשת לפיקוח חברתי ויש בכוחה להדיר ולהכיל . ההבחנה בין אותנטי למזויף משמשת לסימון גבולות חברתיים ויוצרת היררכיות ביניהם . המאבק ביניהם קובע את הערך של תרבות אחת לעומת אחרת . אם כן , האותנטיות נוגעת בשורשי החברות בקבוצה ובזהות הקולקטיבית שלה , והיא מסמנת השתייכות , נאמנות והרגשה של ביתיות ובעלות . סוגיית הנאמנות לקבוצת כדורגל מומחשת היטב במקרה של הפילוג בין הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים . בעקבות הפרישה מהפועל ירושלים רבים מאוהדיה מכנים את אוהדי קטמון הפורשים " בוגדים ", אוהדים לא – אותנטיים , מכיוון שלא מילאו את מצוות המחויבות והנאמנות לקבוצה שפרשו ממנה . מקצת א...  To the book