קפיטליסטים נטולי הון

רזןרם ןסורארם 243 אופנה ( כולם לבשו עדיין חליפות מאו, כך שלא ברור מה בדיוק עשו שם ) . הם חשבו שהיא תוכל להשתלב בתפקיד מנהיגותי כלשהו בעיר ובמפעל שהוקם אז בעיירה ( אלה היו שנות הרפורמה הכלכלית הראשונות בסין ) . אבל עם תום ההכשרה, כשהיא חזרה הביתה, זקני השבט שינו את דעתם — היא הייתה בעצם רק ילדה, עוד לא בת עשרים — אז היא נשלחה הביתה ללא גינונים מיותרים וללא עבודה . אבל לזו אייווה לא הייתה כל כוונה לשבת בחוסר מעש . היא החליטה שהיא חייבת לעשות משהו, אבל הוריה היו עניים מכדי לעזור לה . אז היא לוותה מגאפון והסתובבה בעיירה והציעה ללמד ילדות להכין בגדים בתמורה ל- 15 יואן ( 13 $ דשכה"ק ) . היא גייסה מאה תלמידות, השתמשה בכסף שאספה כדי לקנות מכונת תפירה יד שנייה ועודפי בד ממפעלים מקומיים בבעלות המדינה, והתחילה ללמד . בסוף הקורס, היא לקחה את שמונה התלמידות הטובות ביותר והקימה עסק . הנשים היו מגיעות כל בוקר עם מכונות התפירה שלהן על הגב ( כל אחת ביקשה מהוריה לקנות לה מכונה ) , ואז החלו לגזור ולתפור . הן הכינו מדים לעובדי המפעל המקומי . בהתחלה הן עבדו מהבית של זו אייווה, וכשהעסק התרחב וזו אייווה הכשי...  To the book