סקנדינביה ושאלת ארץ ישראל

הקמת מדינת ישראל וסקנדינביה 51 לאחר קום המדינה ובאופן עקבי העדיף שיקולים לאומיים על פני צעדים להידוק היחסים, בניגוד לעמדתם האוהדת של הציבור הרחב והפוליטיקאים בנורווגיה . זמן קצר בלבד לפני שמדינת ישראל קמה שינו ממשלות סקנדינביה את גישתן והחליטו להצביע כולן, כגוש אחד, בעד תוכנית החלוקה ( 29 בנובמבר 1947 ) . ההחלטה של מדינות סקנדינביה להמשיך ולקבוע עמדה משותפת ביחס לסכסוך בין מדינת ישראל לשכנותיה אושררה בפגישה של שרי החוץ הסקנדינבים באוסלו בינואר 1949 . גישה זו נבעה מצעדי האיחוד שנקטו המדינות הנורדיות באותן שנים ( לאחר כישלון הניסיון ב- 8 / 1947 להקים ברית הגנה נורדית משותפת ) כדי להימנע מן ההכרח לצדד באחת משתי מעצמות העל במסגרת המלחמה הקרה . עמדה סקנדינבית אחידה בנושאים בין-לאומיים ( ולאחר שפינלנד הצטרפה ב- 1956 לכינוסים של שרי החוץ — עמדה נורדית ) הייתה משמעותית עבורן . הניסיון להציג עמדה אחידה של מדינות סקנדינביה בנושא הסכסוך במזרח התיכון לא החזיק מעמד זמן רב . למשל, למרות כוונתן להכריז במשותף על הכרה דה פקטו במדינת ישראל הצעירה, שוודיה הכריזה על כך ראשונה, לבדה, ב- 19 באוקטובר ,1948 ו...  To the book