|
|
מבוא 15 גם יחסים חמים בין חברי חוגי העבודה, בעיקר בין בכירים בהסתדרות לבין בכירים בארגוני העובדים של סקנדינביה . הפרק השלישי עוסק בהתהוותה של מערכת היחסים המיוחדת בין מדינות סקנדינביה לבין מדינת ישראל במחצית השנייה של שנות החמישים, שהייתה מבוססת ברובה על החיבור הסוציאל-דמוקרטי שנוצר ביניהן . באותן שנים, בדומה למדינות סקנדינביה, גם ישראל עיצבה את דרכה בתחום יחסי החוץ . העובדה שישראל וצפון-קוריאה היו שתי המדינות היחידות שלא הוזמנו להשתתף בוועידת באנדונג, שהתקיימה באינדונזיה ב- ,1955 החריפה את תחושת הבידוד שרווחה בישראל והבליטה את הצורך במציאת בעלות ברית . בן-גוריון ביקש לצרף את ישראל לקבוצה של מדינות מפותחות ושוחרות שלום שאינן מזוהות עם מי ממעצמות העל . איתן, הוא קיווה להקים "גוש ניטרלי" בעל תוקף שיהיה מסוגל לנקוט מדיניות חוץ נפרדת ממערכת השיקולים שיצרה המלחמה הקרה . לבן-גוריון לא לקח זמן רב לזהות את האפשרויות הגלומות בחבירה של ישראל למדינות סקנדינביה : מדינות קטנות שהצליחו כבר ב- 1952 להתאחד במסגרת המועצה הנורדית, נקטו מדיניות ניטרלית מובהקת, סירבו להתאים את עצמן לדרישותיהן של ארצות הבר...
To the book |
|
|