|
|
464 הניה שנון-קליין 4 ) בסוגיות ודילמות הקשורות להחלטות של סוף חיים, הן מן הפן המשפטי הישראלי והן מן החברתי-רפואי . דיונם מגשר על הפער בין העיוני למעשי, בהדגישו חוקים וסוגיות הרלוונטיים לסוף החיים, במיוחד בחברה הישראלית . דיון הנוגע בדרכי סיוע לאדם אבל ( אך לא רק למתאבל ) , רצוי שיכלול התייחסות גם לנושאי אתיקה מקצועית . ענבר לבקוביץ', יועצת חינוכית ומוסמכת בטנטולוגיה, מציגה במאמרה המקיף ( פרק 5 ) את החשיבות של חינוך במדעי המוות, שכול ואובדן . היא מתארת את התפתחות הקוד האתי לטנטולוגים ומדגישה את חשיבותו עבור אנשי מקצוע הבאים מתחומים שונים . פרקים 6 – 9 מציגים מודלים עיוניים בני יישום מעשי, על תהליכי אבל : חלקם כלליים, כמו של נימאייר, להד ורובין ומודל אחד ייחודי לאבלות הורית- טראומתית . פרופ' רוברט נימאייר, מן ההוגים והמטפלים, מניחי היסוד במשנה הטנטולוגית כיום, מציג מודל חדשני ( פרק 6 ) המתורגם לעברית כ"ביום האבל" ( The Staging of Grief ) — ובו האדם האבל מתואר במונחים אקטיביים, כמי שלוקח חלק פעיל במצבו הקיומי ; האדם האבל, לפי נימאייר, הוא מעין תסריטאי ובמאי של סיפור חייו, המעמיד את 'הצגת...
To the book |
|
|