|
|
438 סיגל חיימוב המדינה נתפסת על ידי אזרחיה כהורה, שמחובתו לדאוג לילדיו ולגונן עליהם מפני פגיעה אפשרית . אולם הורה זה נכשל במשימתו : אזרחים תמימים נפגעים בגופם ובנפשם, ואינם חשים עצמם בטוחים ומוגנים בביתם שלהם . היעדר הביטחון האישי ושיבוש אורח החיים — יוצרים תסכול, זעם וחוסר אמון כלפי הממשל והממסד . בעוד בחברה הישראלית אנו עדים למעבר איטי והדרגתי, מהכחשה מוחלטת של הטראומה הנפשית ממלחמה ומטרור, להכרה בה כתופעה לגיטימית ( קינן, 2012 ) , ההנחה העומדת בבסיס פעילות נט"ל הינה, שלטראומה על רקע לאומי מאפיינים ייחודיים, ויש להתאים לכך את שרותי הסיוע והטיפול הנפשיים המוצעים לנפגעים . אובדן וטראומה כתוצאה מאירועי טרור ומלחמה, יוצרים מעגלים של נפגעים : במעגל אחד נמצאים הנפגעים עצמם / המשפחה הגרעינית : בני / בנות זוג, הורים, ילדים ואחים שכולים ; מעגל שני מורכב מקרובי הנפגעים — המשפחה המורחבת, שכנים וחברים . אנשים אלה מתמודדים גם הם עם האובדן, ובמקביל, נושאים בנטל הדאגה והטיפול בקרובים שנפגעו . הם חווים חוסר אונים וחוסר ידע ומיומנות לטיפול ביקיריהם שנפגעו — אולם עפ"י החוק היבש, הם אינם זכאים לעזרה או...
To the book |
|
|