פרק ארבעה־עשר: שאלת הזהות

194 פרק ארבעה-עשר אלה נמנעו ממנה קודם ; היא מסבירה שבאתיופיה "אסור" להיות פיה . "אמרתי לו [ לבן זוגה ] לא היה לי את זה, ואני רוצה את זה עכשיו . השכנים פה יודעים . הם יכולים להגיד לי, 'את כבר אישה, אמא לשלושה', זאת כבר בדיחה אצל השכנים . " כילדה-הורה לאם יחידנית במשפחת עולים נמנעה מגנט הבחירה החופשית בגלל הצורך לגלות אחריות, בדיוק כמו שבאתיופיה "אסור לחלום להיות פיה" . אבל כאן היא יכולה להגדיר בקול רם את הבחירות האלה ולחיות אותן בזכות המשפחה שהקימה ואף להגיד לבן זוגה : "אל תעיר לי" . במעבר הבין-תרבותי נפרצו החסמים, ואפשר להכיל את חופש הבחירה ; לכן אישה מבוגרת, אם ורעיה 275 יכולה להיות לפעמים תינוקת ולפעמים פיה . אבי מתאר את ההבדל בינו לבין אחיו, שמקבל החלטות דיכוטומיות, "כן כן, לא לא" . אבי, לעומתו, רגוע יותר ושוקל דברים : "אם אנחנו עומדים מול בעיה, אני קודם אחשוב, והוא ייכנס ראש בראש . " ( לא ראיינתי את האח, ואין דרך לדעת אם ההבדל ביניהם הוא על רקע אישי בלבד, או מאפיין את הפער בין חשיבה חד- תרבותית, המנתבת הכול בדרך אחת, אל מול חשיבה דו-תרבותית, שבה יש יותר מדרך אחת להסתכל על דברים ) ....  To the book