|
|
44 פרק ראשון מציע קריאה מיקרו-גיאוגרפית של הבית המשקפת את השיח התכנוני קולוניאלי, ובייחוד את מאפייני ההתחדשות העירונית הניאו-ליברלית, ביפו ובישראל . הצגה זו נעשית על ידי ניתוח חומרים ארכיוניים של הכתובת המשולבים עם נרטיבים אישיים של פלסטינים ויהודים שהתגוררו או מתגוררים בבית, על פי מתודולוגיית ארכיאולוגיה של כתובת שהוצגה בפירוט במבוא . רעיון מחקר הארכיאולוגיה של הכתובת והמתודולוגיה שפותחה במסגרתו התפתח משיחות עם פרידה פנסטר, אמי ז"ל, שיחות שנסבו על 'התפר' שבין גירוש או עזיבת הערבים לכניסת היהודים לבתיהם ב- 1948 . ביקשתי לחלץ זיכרונות של אמי מהתקופה שבה היא וסבתי הגיעו ליפו, לאחר הגעתן לארץ מרומניה ביולי 1948 כפליטות מלחמת העולם השנייה ולאחר שהתגוררו במשך כחצי שנה במעברה בפרדס חנה . מאז ומעולם ידעתי שסבי וסבתי מתגוררים ב'בית ערבי', אך רק בגיל מתקדם יותר התחלתי להתעניין בסיפור התפר הזה שבין הגירוש / עזיבה של משפחה אחת לכניסתה של משפחה אחרת . וכן בשאלה כיצד ניתן לאתר את הבעלים הפלסטינים של הבית כחלק מחשיפת ההיסטוריה העירונית הפלסטינית ביפו, היסטוריה המהווה נדבך חשוב ביותר בתכנון עתידי של ...
To the book |
|
|