ייאוש בשורות התנועה, מתח פנימי וביקורת עזה

413 ניסיון נואש לעצור את הדינמיקה ההיסטורית ותכניותיו האישיות, התנועתיות והלאומיות היו רחוקות ממימוש . התרוממות הרוח – גם כשפקדה אותו – התחלפה מהר בנפילה אל קרקע המציאות . בקיץ 1938 העריך ז׳בוטינסקי כי המפלגה לא תוכל עוד להמשיך את עבודתה בלונדון 47 הידלדלות מקורותיה הכספיים של הצ״ח מנעה נוכח היעדר אמצעים חומריים . מן התנועה אפשרות לתמוך במשפחות האסירים משורות האצ״ל בארץ או לסייע למפעל העלייה הבלתי לגלית . המחסור הכלכלי תרם להתפוררות המשמעת בתנועה בשל התחושה שאין מוסד מרכזי בעל יכולת לסייע לזרועותיה השונות . ז׳בוטינסקי הדגיש את הפער העמוק בין ׳האפשרויות הענקיות של התנועה לעומת יכולתה המצומצמת׳ . במועצת הצ״ח שהתכנסה ב- 21 בספטמבר 1938 שררה ׳רוח נכאה [ . . . ] רוח של דפיטיזם׳ . במכתב לעיתונאי והמזכיר המדיני של הצ״ח אברהם אברהמס הדגיש ז׳בוטינסקי כי הוא ׳מחפש דרכים לעורר את התנועה ולעודדה, ולשחררה ממצב הרוח הירוד בו היא נתונה׳ . יומרתו לנווט את ספינת יהודי אירופה לחוף מבטחים ולהובילה לארץ ישראל התנפצה אל סלעי המציאות . בנשיאות 48 חבריה הצ״ח התגלעו ספקות ביחס למאמצי התנועה בפולין ובעניין ׳צי...  To the book