מפגש אינטימי עם הבריטים

245 ציונות ואנטישמיות במלחמת העולם הראשונה ולאחריה לראות שאף הוא השתמש בהאשמות באנטישמיות כדי לחזק את הארגומנט הציוני . הטענה על אנטישמיות בריטית התבססה על גילויים של שנאת יהודים שאפיינו כמה מבעלי התפקידים שבא במגע עמם, אך גלשה לעתים לזיהוי של מדיניות בריטית כאנטישמית בשעה שהיתה מנוגדת לאינטרסים הציונים או ביטאה התנגדות לניסיון הציוני להגשים את חזון הבית הלאומי בארץ ישראל . סיומו העגום של פרק השירות הצבאי של ז׳בוטינסקי בגדודים העבריים היה קשור אף הוא במחאה על תחושת האנטישמיות הפושה בכוחות הצבא הבריטי, בעקבות צמצום מספר החיילים בגדודים העבריים בעקבות חזרתם של רבים מהחיילים הבריטים והאמריקנים לבתיהם והיערכות מחודשת של חיל המצב הבריטי בארץ ישראל במהלך 1919 . ז׳בוטינסקי שימש קצין המטה הכללי של גדוד ׳הראשון ליהודה׳ בירושלים . הענקת השם הזה לגדוד העברי שנותר בארץ ישראל נדמתה כהגשמת חזונו ליצור גרעין שממנו ינבוט בעתיד צבא יהודי בארץ ישראל, אולם בפועל לא הצטרפו למחווה הסמלית של הענקת שם יהודי וסמלים יהודים ( מנורה של שבעה קנים והכתובת ׳קדימה׳ ) לגדוד מעשים שאפשרו את התמדתו . אכזבתו של ז׳בוטינס...  To the book