(ה) רש"ב ואגודת ישראל ברוסיה

פרק חמישי 342 המה פרטיינע [ = מפלגתיים ] לגבינו, כי כבר עשו להם שיטה להחזיק התורה והיראה באמצעים שאינם תורה ויראה . 191 ( 3 ) רש"ב עמד בתוקף על הצורך בפעילות חוקית ברוסיה כדי לאפשר למנהיגי האורתודוקסיה הרוסית לשמור על שליטתם המוחלטת על תפקוד האגודה הבינלאומית, היא אגודת ישראל, בארצם . 192 קל להבחין בעמדתו זו של רש"ב במוטיבים שהושמעו על ידו בהקשר של שני מפעלים כלל-אורתודוקסיים אחרים ברוסיה : חברת 'מחזיקי הדת', ובמיוחד אגודת כנסת ישראל . גם צעדיו הטקטיים חזרו על אותו דגם שפיתח אז . הוא חשש מיזמה שעמה לא הזדהה לחלוטין ואשר לא הבטיחה לו מקום בכיר, אבל לא העז לדחותה . לכן העדיף לצפות מהצד, במעמד לא מוגדר בין שיתוף פעולה להסתייגות . מצב זה אפשר לו להשפיע על מהלך העניינים אבל לא ליטול על עצמו שום התחייבויות, וכאשר התנאים יבשילו לשלוף מהשרוול ארגון חלופי שיתאים יותר להשקפותיו ויחזק את מעמדו כמנהיג ציבור . כך נהג גם בפרשת אגודת ישראל . במקביל להתייעצויות עם הוגי היזמה עסק בבניית ארגון משלו, בשם 'אגודת יראים', שהיה אמור 'לחטוף' את רעיון ההתארגנות האורתודוקסית מידי האבות ההמייסדים של אגודת ישראל ...  To the book