(ג) העבודה המעשית של האורתודוקסיה היהודית: אגודות 'כנסת ישראל' ו'פילנתרופיה'

חצר ליובאוויץ' בימי המהפכה והראקציה 303 קודם המהפכה . 69 תגובתו של רש"ב ליזמה הייתה זהירה ומאופקת . הסיבה לכך ברורה : הארגון החדש היה שונה באופן משמעותי מההתארגנויות האורתודוקסיות שקדמו לו . הרבנים הליטאים הוגי היזמה הפנימו – אולי בהשפעת אירועי המהפכה – עקרונות יסוד של 'הפוליטקה של ההמונים' : פומביוּת ושימוש ברטוריקה חברתית, הצגת מטרות רחבות היקף שידברו ללבם של המוני העם, בניית מערך רחב של סניפים מקומיים עצמאים וכיוצא באלה . בהתאם לכך נערכו בשנים 1907 – 1908 בערים רבות בתחום המושב אספות רבנים ופעילי ציבור והחלו הכנות לאספת רבנים גדולה וייצוגית . 70 היקף פעילותם של מקימי כנסת ישראל והפרסום הרב שהיא זכתה בו לא תאמו את מודל הפעילות הציבורית שבו דבק רש"ב . מודל זה, שעוצב בידי ראשי המחנה האורתודוקסי ברוסיה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, לא אפשר השתתפות עצמאית כלשהי של הציבור הרחב ביזמות האליטה הלמדנית . לכל היותר היה ההמון כלי שאנשי האליטה עשו בו שימוש מניפולטיבי כדי להפעיל לחץ על גורמים ממשלתיים או על ראשי הציבור היהודי . זו הייתה דרכם של המנהיגים הליטאים ושל החצר בליובאוויץ' בפ...  To the book