פרק רביעי 200 להיות בוגרי בתי המדרש לרבנים, שהוקמו בשנת 1847 במסגרת הרפורמה הממשלתית בתחום החינוך היהודי, או בעלי השכלה תיכונית או גבוהה . תפיסת תפקידה החברתי ודמותה של הרבנות כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקיקה הרוסית הייתה שונה מאוד מתפיסתה של החברה היהודית המסורתית . צמיחתם של שני מוסדות רבנות המקבילים הייתה אפוא מעין ניסיון לשמור על אופיו המסורתי של מוסד הרבנות בתנאים החדשים . המצב שנוצר לא סיפק את הממשלה ולא את החברה היהודית על מגזריה . מצד אחד, הרב הרשמי נעשה פקיד זעיר . הוא חסר את הכוח ואת ההשפעה לבצע את המשימות החברתיות שהוטלו עליו בידי השלטון . הוא אף היה רחוק מאוד מחזונם של המשכילים – דמות הרועה הרוחני המשכיל שיוביל את צאן מרעיתו בדרך הרפורמה החברתית . בין הרבנים מטעם, רק יחידים היו בוגרי בית המדרש לרבנים ; מצד שני, היעדר ההכרה הרשמית ברב הדתי הקשה מאוד על פעילותו ועל פעילות כלי הקודש האחרים, שתפקידיהם הועברו על פי החוק לרב מטעם הממשלה . לעתים היה השירות ברבנות הדתית כרוך בסכנת רדיפות משפטיות קשות . 70 תנופה חדשה קיבלה שאלת הרבנות אחרי סגירת בתי המדרש הממשלתיים לרבנים בשנת 1873 ול...
To the book