(א) החצר והשלטון האבסולוטיסטי: מדיניותו של הצמח צדק

פרק רביעי 182 אידאולוגית . 6 תהליכים אלה העמידו במבחן קשה את מנהיגי החברה היהודית המסורתית, ובהם גם מנהיגי חב"ד . ר' מנחם מנדל ( הצמח צדק ) , שעמד אז בראש התנועה, היה בין המנהיגים המעטים שהצליחו להבחין באתגרים החדשים וניסו למצוא דרכים מקוריות להתמודדות עם מדיניות הממשלה ועם פעילותם של המשכילים היהודים . מדיניותו התגבשה בשנות הארבעים והחמישים במהלך התמודדותו עם הרפורמה החינוכית שיזמה הממשלה ותוך כדי מאמציו להדיח את המשכילים מעמדות ההשפעה בחברה היהודית . 7 בניגוד להצגת הדברים בהיסטוריוגרפיה החב"דית 8 ברור שהצמח צדק לא שאף להתנגשות חזיתית עם השלטונות האבסולוטיסטיים . הוא גם לא ראה בהם את האויב האולטימטיבי של החברה היהודית המסורתית . ככל הנראה הוא ביקש לשנות את התפיסה שרווחה בחוגים הממשלתיים, שלפיה בחברה היהודית רק המשכילים הם בעלי בריתה הנאמנים של הממשלה, וליצור בסיס לשיתוף פעולה ( מוגבל ככל שיהיה ) בין המחנה המסורתי לבין המשטר הצארי . בהתאם לכך נכנע ללחצים מצד הגורמים השלטוניים ונטל חלק פעיל בשורה של יזמות ממשלתיות שכוונו לשינוי פני החברה היהודית ברוסיה . ב- 1843 השתתף באספת נציגי היהודי...  To the book