(ה) הישיבה והחצר: סמכות וכריזמה

פרק שני 98 בתנועה ריכוזית-היררכית כמו חב"ד לא היה מקום למעורבות או להשפעה של חוגים אחרים על ענייני ההנהגה . רש"ב אמנם ייחס לישיבתו ייעוד כלל-יהודי והישיבה הוצגה כלפי חוץ כמפעל החיוני לחברה המסורתית כולה, אבל היא הייתה עדיין מושתתת באופן בלעדי על סמכותו הכריזמטית של הצדיק . מנגנון גיוס התמיכה נבנה אפוא בהדרגה ובזהירות, ואת עמדות המפתח שלו תפסו גבירים מקורבי החצר ואנשי אמונו של הצדיק, שנטלו על עצמם חלק ניכר מהוצאות הישיבה . הודות לכך, גם כאשר הצטרפו מאוחר יותר גורמים נוספים למימון הוצאות הישיבה הם לא היו מעורבים בניהולה . לטשטוש ההפרדה בין החצר לישיבה ולראיית הישיבה כחלק אורגני של החצר ושל התנועה תרמה מעורבותו הפעילה של האדמו"ר בחיי הישיבה . העובדה שבראשה עמד בנו חיזקה את דימויה כמוסד חצר המשרת את התנועה . בחב"ד נשמר תמיד לבני הצדיק תפקיד חשוב ביצירת המגע בין החצר לפריפריה . 142 החצר כמרכז החיים הדתיים תפסה מקום חשוב בחיי הישיבה . אף שלימודי החסידות היו רק חלק קטן מתכנית הלימודים, לחוויה החסידית ולאישיותו של הצדיק הייתה השפעה רבה על חיי התלמידים . תלמידים ותיקים השתתפו בטקסי אמירת הדא"ח ...  To the book