|
|
פרק שני 82 המדרש, שבמהלכה נשמעו סיפורי צדיקים וקטעי מאמרים, שתו משקאות חריפים ובילו זמן בשיחת רעים . 79 ראשי חב"ד העריכו מאוד מפגשים לא פורמליים אלה וראו בהם חלק בלתי נפרד מהאתוס החסידי . לר' שניאור זלמן יוחסה בהקשר זה האמירה שהייתה נפוצה בקרב תלמידי המגיד ממז'ריץ' : 'דאס וואס עס קען אויפטאן א חסידישער פֿאַרבריינגען קען מלאך מיכאל ניט אויפטאן [ = מה שיכולה לעשות ההתוועדות לא יכול המלאך מיכאל לעשות ] ' . 80 נכדו, הצמח צדק, אמר פעם : א חסידות'ר סיפור איז דער נפש פון חסידות, א חסידות'ר ניגון איז דער רוח פון חסידות, א חסידות'ר פארבריינגען איז די נשמה פון חסידות, לערנען חסידות בעיון און דאווענען מיט חסידות איז חיה יחידה פון חסידות [ הסיפור החסידי הוא הנפש של החסידות, הניגון החסידי הוא הרוח של החסידות, ההתוועדות של החסידים היא הנשמה של החסידות, לימוד חסידות בעיון ותפילה בדרך החסידית הם חיה יחידה של החסידות ] . 81 כך או כך, התכנסויות החסידים היו חוויה דתית-חברתית משותפת שייחדה אותם כקבוצה נפרדת, חיזקה את זהותם הקיבוצית ותרמה לליכודם . עם זאת, זו הייתה חוויה 82 בישיבת 'תומכיספונטנית ולא ממוסדת,...
To the book |
|
|