|
|
פרק שני 64 מבחינת אופייה ותפקודה לא הייתה ישיבה זו שונה מישיבות קהילתיות אחרות . הלימודים התבססו בעיקר על ש"ס ופוסקים, ונוסף על כך רשם ראש הישיבה בעבור התלמידים את דרשותיו של הרבי . הבחורים ( על פי עדות מאוחרת מספרם היה כמה עשרות ) 'אכלו ימים' בבתי תושבי הקהילה ( גם בבית משפחת האדמו"ר ) . 15 על פי כל הסימנים, הישיבה הייתה חלק ממנגנון הקהילה, אבל אחרי מותו של הצמח צדק התרופפה זיקתה לחצר . עם זאת אפשר לראות בישיבה זו, לפחות בימי הצמח צדק, ניסיון ראשון למיסוד הפעילות החינוכית המסורתית בצל החצר . הישיבה שייסד רש"ב הייתה ניסיון חדש להסבת מוסד מוכר ונפוץ בחסידות לאפיקים חינוכיים . כוונתי ל'זיצערס' ( יושבים ) – חסידים צעירים שהתיישבו בחצר ליובאוויץ' לתקופה מסוימת וחיו תחת השגחתה . צעירים אלה למדו גמרא ודרשות חסידיות שהשמיע הרבי ואכלו משולחנו או קיבלו דמי קיום מקופת החצר . הצדיק ובני משפחתו דאגו לעתידם של היושבים . הם עזרו לקצתם למצוא שידוך הגון והמליצו עליהם למשרות בקהילות . 16 הצמח צדק היה מעורב בלימודיהם של היושבים והכריע מי מהם יישאר בחצר ומי יישלח ללמוד אצל חסידים ותיקים בעיירות . 17 ככל ...
To the book |
|
|