הריאיון הקשה ביותר שניתחתי

146 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית התפקידים שבו לאה שואלת והיא עונה, היא מסמנת שהיא רוצה למצוא דרך לנהל שיחה ביניהן . לאה : את צריכה לדעת שאני מתנגדת לזה שאנשים מתייגים את אלה ששרדו מהשואה . כל פעם כשזה עולה בטלוויזיה, אני מצלצלת אליהם ואני כועסת . אנחנו אנשים רגילים, כמו כל אחד אחר . אני חלק מהארץ ממש כמו צברית . עברית היא שפת האם שלי . לא היו לי שום קשיי קליטה . יש לי בעיה, שלא הייתה לי ילדות ואין לי משפחה . אין לי דודים או דודות או בני דודים . את זה אין לי . אבל אני יצרתי אחר כך . . . רק לחלק את החיים שלי לפרקים, זה ממש לא מקובל עליי . זה לא נכון לשים אנשים בקופסאות, וזה מה שעושים לניצולי השואה . כל מלחמה שבאה אומרים שעבור ניצולי השואה המלחמה יותר קשה . זו שטות גמורה . זה לא מקובל עליי . אני בן אדם רגיל כמו כל אחד אחר . הדבר היחיד שאין לי הוא משפחה . זה כואב לי, וזה הולך ונעשה יותר כואב . יש לי ילדים, נכדים, הכול, ויש לי את המשפחה של בעלי בירושלים . אבל מה שחסר לנו זה משפחה . שרון : מתי נולדת ? מתוך תקווה למצוא דרך נעימה לשיחה עם לאה, שרון החליטה לנסות לעגן את הריאיון...  To the book