268 דב שוורץ ניצבו בבדידותן ללא מחקר רציני . למעט סוגיות של דת ומדינה, הכוללות את סוגיות החקיקה ( "מיהו יהודי" ) , את מעמד הרבנות הראשית ואת הזיקה הדתית לפעולות צבאיות ולמרי, לא מצאו החוקרים עניין בתגובות של הציונות הדתית . דמותו של שפירא עצמה, על אף היותו הדמות המרכזית בהוויה הציונית הדתית בארץ עד לפטירתו, לא נחקרה . למעט חיבור פופולרי למחצה, "השר שפירא : דיוקנו של מדינאי 1 שנכתב בידי העיתונאי שבתי דניאל ( דון-יחיא ) , שהיה גם עורך "הצֹפה", לאדתי", נכתב מחקר רציני על דמותו של המנהיג והשר . בשורות שלהלן אני מבקש לדון בסוגיות אחדות מתוך הספר הן מבחינת עניינן הן מבחינת הסגנון והטרמינולוגיה שבהם התנסחו הדברים, ובאמצעותן לעמוד על חדשנותו המפליגה ועל עמדותיו של המחבר . לעיתים אף נחשפת חולשתו היחסית, הנעוצה כמדומני בלהיטות להצביע על עמדות ייחודיות שהביעו המזרחי, הפועל המזרחי ולאחר מכן המפד"ל . במיוחד אדגיש את תרומתו של הספר לתיאור דרכיה של התודעה הציונית הדתית במישור הפוליטי . עמדותיו של שפירא הטענה של דון-יחיא בדבר השפעת הציונות הדתית על המפה הפוליטית עוד לפני גוש אמונים נשענת במישרין על דמ...
To the book