גרסת התלמוד הבבלי

116 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר וחדא בעליה . רב פפא אמר : חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא עליה, כגון ורדוניא ובי בארי ושוקא דנרש . ( בראשית לח, יד ) ״ותשב בפתח עינים״ א׳׳ר אלכסנדרי : מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו . ר׳ חנין א׳׳ר : מקום הוא ששמו עינים וכן הוא, אומר : ( יהושע טו, לד ) תפוח והעינם . ר׳ שמואל בר נחמני אמר : שנתנה עינים לדבריה כשתבעה, אמר לה שמא נכרית את ? אמרה ליה : גיורת אני . שמא אשת איש את ? אמרה ליה : פנויה אני . שמא קיבל בך אביך קידושין ? אמרה ליה : יתומה אני . שמא טמאה את : אמרה ליה טהורה אני . ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה״ משום דכסתה פניה חשבה לזונה ? א׳׳ר אלעזר : שכסתה פניה בבית חמיה . דא׳׳ר שמואל בר נחמני א׳׳ר יונתן : כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים ; מנלן ? מתמר [ . . . ] ״היא מוצאת״ היא מיתוצאת מיבעי ליה ? א׳׳ר אלעזר : לאחר שנמצאו סימניה, בא סמאל וריחקן, בא גבריאל וקירבן, היינו דכתיב : ( תהילים נו, א ) ״למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם״ א׳׳ר יוחנן : משעה שנתרחקו סימניה, נעשית...  To the book