'תמר אשת ער' במדרשי חז״ל, בתרגומי המקרא ובפיוט | 99 4 בבדיקת אזכורים נוספים למעשה ׳יהודה ותמר׳ שאינם מגיעים לכדי פיתוח נרטיבי . 5 הגרסה העומדת במרכז עיוננו נוסחי בראשית רבה נעזרנו במספר מהדורות עיקריות . נתונה כאמור בפרשה פה ולהלן חלקים מתוכה : ( א ) ויהי בעת ההיא וגו׳ בגדה יהודה וגו׳ ( מלאכי ב, יא ) אמר ליה כפרת יהודה שקרת יהודה ותועבה נעשתה בישראל וגו׳ כי חלל יהודה ( שם, שם ) נעשתה חולין יהודה, קדש י״י אשר אהב ובעל בת אל נכר ( שם, שם ) ויהי בעת ההיא וירד וגו׳ . עוד היורש אביא לך יושבת מרשה עד עדולם יבא כבוד ישראל ( מיכה א, טו ) קדושו שלישראל, עד עדולם יבוא מלכן שלישראל, עד עדולם יבא, ויהי בעת ההיא וגו׳ [ . . . ] ( ט - י ) וידע אונן וגו׳ דש מבפנים וזורה מבחוץ וימת גם אותו . ( יא ) ויאמר יהודה לתמר וגו׳ אמר ר׳ אלעזר אפעלפי שאין נחש יש סימן כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו . ( יב ) וירבו הימים י״ב חודש . ותמת בת שוע אשת יהודה וגו׳ ויעל על גזזי צאנו בכל מקום שנ׳ גזיזה עשה רושם . ( יג ) ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עולה תמנתה וגו׳ רב אמר שתי תמניות הן, אחת שליהודה ואחת שלשמשון, ר׳ סימון אמר תמנה אח...
To the book