׳תמר אשת ער׳: פרישׂה תימטית

מבוא | 15 במשפחה, ובעיקר בסממנים המנבאים את הכוחות האגורים באבות ובאימהות השבט, אשר לעתיד יצא מחלציהם בית המלוכה של דוד . תימה זו היא בעלת חִיוּת רבה גם בשל היותה מצויה בלב האיסור העמוק של גילוי עריות במשפחה, ובכך שטרנסגרסיה זו נוגעת דווקא במשפחת שבט יהודה, שממנה יצא חוטר לבית דוד . נוסח האב שבמקרא מתאר את יהודה ׳היורד מאת אחיו׳, פונה לחבל עדולם ונושא שם אישה כנענית, בת שוע . לזוג נולדים שלושה בנים : ער, אונן ושֵׁלָה . ער, בכורו של יהודה, נושא את תמר לאישה . הכתוב מספר כי חטא לה׳ ומת בלי לציין את חטאו . אונן אמור להקים זרע לאחיו המת, אך הוא שופך זרעו ארצה ואינו מעבר את אשת אחיו המת, ולפיכך נגזר גם עליו למות . יהודה, ששיכל כבר שניִים מבניו, אינו משיא את תמר לבנו השלישי ושולח אותה בעגינותה לבית אביה בהבטחה כי יקרא לה לכשיתבגר שֵׁלָה בנו . לימים, לאחר מות אשת יהודה, אורבת תמר ליהודה חמיה, היא מתחפשׂת לזונה ומפתה אותו בפתח עיניים . יהודה שאינו מזהה אותה, נענה לה . כאתנן מבטיח לה יהודה גדי עזים מן הצאן, ובינתיים, עד שיישלח זה, הוא מפקיד בידיה עירבון : חותמו, פתיליו ומטהו . כאשר רוצה יהודה ל...  To the book