סיכום

פרק טז : פולמוס רבנו תם ורבנו משולם : עיון מחודש 97 הטביחה תחילה, היה לך לדון ולדקדק מה ראה למחוק ומה היא תשובתו . כאשר ביקר רבנו תם את דרכו של ר׳ משולם כמו גם כאשר הגיב לביקורתו לא שלל הפולמוס עם ר׳ משולם נסב בעיקר על רבנו תם את האפשרות להיזקק לתיקון נוסח . גישה ועמדה . לו הייתה גישה זו מוצדקת בעיני רבנו תם, כי אז גם תיקוני הנוסח הנובעים ממנה יכולים היו להתקבל . בדרך דומה יש לראות את חלקי הפולמוס שהתמקדו במנהג . רבנו תם לא שלל את הצורך לעתים לשנות נהגים מקובלים . בפרק זה הוזכרה נכונותו לקבוע שמשהו חמץ בטל בתערובתו . ביקורתו של רבנו תם יצאה על כך שר׳ משולם פירש את התלמוד הבבלי מתוך עצמו וראה בדרך קריאה זו גורם בלעדי בקביעת הנורמה ההלכתית . לדעת רבנו תם, המפרש המועדף, הגם שלא הבלעדי, של התלמוד הבבלי הוא המנהג, ספרות האגדה, קובצי ההלכה הגאוניים ועמם אינטואיציה הלכתית ושכל ישר . עיקרו של הפולמוס שלפנינו הוא אפוא בשאלה, מהם המניעים הראויים לשינויי נוסח ומנהג, ולא הלגיטימיות העקרונית של שינויים אלו . זאת ועוד . דומה שר׳ משולם הביא אתו מפרובנס תפיסה של התלמוד כספר חוק בלעדי שאינו מקבל לצידו ...  To the book