|
|
מבוא 17 לספרות הנבואה, אשר הייתה בעלת חשיבות מיוחדת בעיני הקראים בכלל, ובעיני ״אבלי ציון״ בירושלים בפרט, וזאת בשל האופי המשיחי של תנועתם . בהקדמה זו, שכוֹחהּיפה גם לפירושו לספר צפניה, מונה יפת את הסיבות לכך שה׳ הקים לעמו נביאים : והוא שלח את הנביאים, עליהם השלום, בעבור שמונה עניינים, אשר הועיל להם באמצעותם : א . להודיעם את ציווייו ואיסוריו ההלכתיים, הנלמדים באמצעות השמיעה, בנוסף ל [ מצוות ] השכליות, על מנת שתושג להם התועלת בעולם הזה ובעולם הבא, כאומרו : ״ויצַונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה״ וגו׳ ״וצדקה תהיה לנו״ ( דב׳ ו, כד - כה ) וגו׳ . ב . הוא עשה באמצעותם אותות ומופתים, אשר כוללים שלושה עיקרים גדולים : 1 . הם מוכיחים שהוא בעל היכולת לשנות את המציאות הרגילה, ושאין מנהיג לעולם זולתו . . הם מוכיחים עבורנו את נבואות שליחיו הידועים באמצעות האותות : ״והן לא יאמינו כמו שלמדנו זאת בַּסיפור אודות אמירתו של השליח לי״ ( שמות ד, א ) וגו׳ . לפיכך נתן לו ה׳ יתעלה שלושה אותות, וכאשר 7 האמין העם שהוא שליח ה׳ הנשלח עשה את האותות באמצעותו אליהם, כמו שאמר : ״ויעש האתות לעיני העם ויאמן העם״ ( שמות ד, ל -...
To the book |
|
|