רתם פרגר וגנר ידידים אילמים: בין ילדים לבעלי חיים בסיפורת העברית בראשית המאה העשרים

רתי פרגר וגנר 254 טענה זו של ברג'ר משיקה בהיבט מסוים לשינויים שחלו במעמדם של ילדים בחברה המערבית המודרנית . להקבלה או לזיקות שבין ילדים לבעלי חיים בתרבות המערב יש היסטוריה ארוכה, במסגרתה נתפסו ילדים כיצורים "נמוכים", לא תבוניים, תת-אנושיים או ספק אנושיים . בתרבות האירופית- נוצרית הוקבלו ילדים לבעלי חיים, בין בהקשר סמלי, שהדגיש את היותם חסרי דעת, תמימים וחלשים, ובין בהקשר חינוכי-פרגמטי, שבו הוצגו ילדים 3 קובץ מאמרים שערכה דיאנה פס, ומוקדש למושג לא מחונכים כבעלי חיים . האדם בעידן שלאחר ההומניזם, ממחיש במבנה שלו את הפרובלמטיקה של מעמד הילד : הספר בנוי משלושה חלקים : בעלי חיים, עצמים וילדים . שלוש קטגוריות אלה מגלמות מקרי גבול שונים, שאתגרו את הניסיון להגדיר את האנושי וערערו עליו . אם כן, לילדים ולבעלי חיים יש שותפות במיקום שלהם כיצורים חיים המובחנים מן האנושי הבוגר . הם חולקים מקום זה עם נשים ובני גזעים שונים שלא הוכללו בהמשגה של ההומניזם . 4 נקודת מפנה מכריעה בעיצובה של תפיסת הילדות המודרנית קשורה בדמותו של ז'אן ז'אק רוסו . בהגותו של רוסו ילדים הובנו כיצורים תמימים וטבעיים, והוצגו כגילום...  To the book