|
|
פרק שלישי : מעמדה ודיוקנה של בת תימן | 109 התכשיטים ובגדי הכלה מוערכים על ידי שמאי, ודמיהם נכתבים בצד האחורי של הכתובה כחוב ומלווה . במקרה של גירושין עליו לפרוע אותם נוסף על דמי הכתובה . ברשמי מסעותיו לתימן כותב יעקב ספיר שישנם אבות שראו בבנותיהם מקור הכנסה נאה למשפחה, וזה לשונו : כסף ישקול כמוהר הבתולות ( שמות כב, טז ) , הטובה היא ומיוחסת, אם פחותה היא . אביה כטוב בעיניו יעשה בכספי המהר, יש אשר יאמר, ברוך ה׳ נתן לי בנות ו׳הרבה עלי מהר ומתן׳ ( ברא׳ לב, יב ) . . . אך לעומתו יש אב רחום הקונה בזאת נדוניה ותכשיטים לבתו ויהיו נכללים במחיר הכתובה . אמונים דברי רבני תימן, שכל אב דאג לבנותיו והוסיף מכספו יותר ממה שקיבל מהחתן דמי מוהר, וקשה לקבל את דברי עורכי המסעות הזרים בתימן, שהתרשמו ממקרים בודדים וראו בדמי המוהר תועלת עסקית כלכלית של האב לצרכיו . המשפחה בתימן ידועה בלכידות, בדאגה, באהבה ובאחריות לכל אחד מבני המשפחה . כך כותב יבנאלי בספרו : המשפחה התימנית היא מקדש מעט, אהבה שקט ועבודה ישלטו בה . לא מזדמן לי לשמוע מריבות וצעקות בבית התימני בין איש לאשתו בחיי יום יום . התימני קשור לאשתו וילדיו...
To the book |
|
|