|
|
147 פרק ה : התגבשות התודעה הציונית הדתית שפירא ( האדמו"ר החלוץ ) מתוך דברי הראי"ה בחיבור "ארץ חפץ", וכעשור לאחר מכן נלמדו כתביו של הראי"ה בישיבת כפר הרא"ה שהקים הרב משה צבי נריה . אולם בשנות השלושים עדיין לא היו כתבי הראי"ה חלק מהשיח השוטף בארץ, ובוודאי לא 56 עם הקמת המדינה טפטפה לתודעה דמותו של הראי"ה כהוגה לאומי גדול . באירופה . בשנת 1950 כתב נחמיה עמינח : הרב קוק, לא היה גאון במשמע הרגיל של מלה זו, כשם שאי-אפשר לומר עליו שהיה משורר במשמעה הרגיל של המלה . אותם ברקי-מחשבה מופלאים, אותה המית-לב, אותה הסברה גאונית ואותה שירת נפש דתית משתפכת, יותר לא יותר מגוונים בתוך קשת ההגיונות של האחד-היחיד, שקם ליהדות במשך הרבה דורות . אם להגדיר את מהותו במלים הרי יש לומר, שהיא המזיגה הנפלאה ביצירה עליונה של תורה, חכמה, מדע ואמנות, בקווים ראשוניים ויסודיים . פרי-בשל של מזיגה זו, שהוא בעצמו היה הביטוי החזק שלה, נתן לנו בתוך ספריו . אוצרות-המחשבה הגלויים בכתביו, הם תודעה חדשה ומדע חדש ביהדות, ואמנות בעלת אסכולה מקורית בשירת-הנפש של ישראל בכל מקוריותה . הוא היה הגיאולוג, הפיסיקאי והתוכן של היהדות, הוא ...
To the book |
|
|