|
|
105 פרק ד : בין חזון לפרגמטיזם : עלייתו ודעיכתו של חזון מדינת התורה בין הרשות הדתית לרשות הפוליטית . בניגוד למציאות הלאומית הכוללת, שבה התנועה כפופה לאילוצים של יחסי כוחות, במישור הפנימי היא עצמאית וריבונית לנהל את ענייניה בהתאם לתפיסותיה היא . בחינת יחסי הגומלין בין הנהגה דתית להנהגה פוליטית יכולה ללמד אותנו רבות על הלכי הרוח והמגמות שרווחו בתנועה בתחום חשוב זה . במהלך שנת תש"ח תבע אחד מעובדי הפועל המזרחי את המפלגה לדין תורה ברבנות עקב סכסוך מסוים בינו ובין המפלגה . במזכירות הוועד הפועל הוחלט לבקש מהרבנות "שלא תזדקק לתביעת החבר ינאי מאחר שעניינים בין החברים וביניהם 64 מהותית במיוחד היא העובדהלבין מוסדות מתבררים במוסדות הפנימיים שלנו" . שמזכירות התנועה לא רק התנגדה לעצם פנייה של חברי התנועה לרבנות, אלא אף ביקשה מהרבנות שלא להתערב בעניין . החלטה זו של המזכירות עוררה ויכוח פנימי . בדיון על חוקת התנועה שבועיים לאחר אותה החלטת מזכירות טען הרב כתריאל טכורש, כי מאחד הסעיפים ניתן להבין, שהתנועה אינה מחויבת ללכת לדין תורה במקרה של תביעה כלפיה : "לא ייתכן שאנחנו נחליט החלטות כעין אלה [ . . . ] ...
To the book |
|
|