בין קידוש החדש לנאמנות לישן: מדינת התורה בין שני קטבים

99 פרק ד : בין חזון לפרגמטיזם : עלייתו ודעיכתו של חזון מדינת התורה הבירורים, הדיונים והוויכוחים שהתנהלו בנושא במחנה הציוני הדתי . על רקע זה ניתן לראות בהם שתי גישות קוטביות התוחמות את מרחב האפשרויות והדיונים על חזון מדינת התורה . שלושה היבטים מרכזיים עומדים במוקדי הדיון בסוגיית החזון : אופיו הכללי של השלטון, ובתוך כך השאלה המרכזית בדבר מקומה ומעמדה של הדמוקרטיה ; יחסי הגומלין בין הרשות הפוליטית לרשות הדתית ; והיקף סמכותם של פוסקי ההלכה לתקן תקנות לנוכח המציאות החדשה . גישת קידוש החדש מאופיינת, מטבעה, בניסיון להוכיח את ההתאמה שבין הדמוקרטיה למסורת הדתית . פדרבוש מודה שתאוקרטיה מנוגדת לדמוקרטיה, כיוון שהיא דוגלת בשלטונה של דת אחת תוך אפליה של דתות אחרות ושוללת את השוויון האזרחי . לטענתו תאוקרטיה מעולם לא הייתה מצווה במסורת הדתית, ואף לא התבססה לאורך ההיסטוריה של עם ישראל . צורת המשטר שהייתה נפוצה בעם ישראל היא "תיאוקרטיה עיונית, לאמור אמונה בשלטון אלוקי [ . . . ] ודוקא תיאוקרטיה רוחנית זו 43 פרשנות דמוקרטית זו הוא מבסס הולידה את מחשבת האדם לדמוקרטיה מעשית" . על רעיון הברית בין העם לאלוקי...  To the book