התהליך

64 מרוממות לחרדה להלן בפרק החמישי נציג את הביטויים התודעתיים הרחבים של תסכול וחרדה מהחילון, ונעמוד על תחושת הנרדפות של הציונות הדתית לנוכח המגמות השלטוניות להנחלת החילון במדינה הצעירה . תובנה ברורה היא, שלנוכח האיום והחרדה האיחוד הוא התגובה הראויה הן מבחינה פסיכולוגית הן מבחינה פוליטית ומעשית, כפי שהיטיב להביע זאת דוד צבי פנקס, ממנהיגי המזרחי, זמן קצר לפני פטירתו : "חשובה מאוד התעוררות הרוח [ . . . ] אבל בלי ארגון חזק לא נצליח . אין לחשוב שבלי ארגון חזק נוכל להשפיע על עיצוב 5 ובדומה לכך דמות המדינה, למען החינוך הדתי, השבת וסדרי כלכלה תקינים לכך" . כתב שרגאי : "יש הרבה מן האמת בטענה שהופעות של כמה מפלגות דתיות מעל במות 6 המדינה ולא תמיד בעמדה אחת, מחלישה את התביעות הדתיות של אותן מפלגות" . עוד קודם לכן, בשנת 1951 , קרא משה אונא, איש קיבוץ שדה אליהו ופעיל רב שנים בתפקידים ציבוריים, לאיחוד של הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל מזה ולאיחודם 7 במחנות העולים הוסכם שלשל המזרחי ואגודת ישראל מזה בבחינת "צו השעה" . 8 בשנת 1953 הושגאיחוד הזרמים הדתיים בחינוך כדי למנוע כפיית חינוך חילוני . חוק החינוך...  To the book