(א) המבנה הענפי של המיעוט היהודי בעיר הגדולה

99 המיעוט היהודי ברגאט מראשי המשפחות לא נרשמו כלל, ואחרים נרשמו בלא ציון משלח-היד או שהגדרתו במפקד אינה מאפשרת את קביעת מקור הפרנסה . כך, בבוקרשט כ- 160 ראשי משפחות לא נרשמו כלל, ובגלץ — שנמנו בה 6,291 יהודים שהתחלקו ל- 1,984 משפחות — לא נרשמו ראשיהן של 25 משפחות . שלישית, ה"עיסוק" של 64 נשים ראשי משפחות הוגדר בצורה סתמית "אלמנה", ולא ברור מקור פרנסתן ( הסקר מנה גם אלמנות אחדות שעיסוקן היה "משרתת", "רנטורית" [ = בעלת רנטה ] או "מיילדת" ) . רביעית, קשיי פענוח הובילו להשמטת 17 ראשי משפחות בבוקרשט ו- 3 בגלץ מטבלות הסיכום המוצגות בנספחים 1 . 10 ו- 2 . 10 . חמישית, עיסוקים אחדים נכללים בטבלות הסיכום אך טרם נמצא להם פירוש ( כגון "חופשי" / "חופשייה" — liber / liberă ) . לבסוף, ייתכן שנפלו טעויות במיון המקצועות עקב הקושי בהפרדת המלאכה מן המסחר, שכן באותה תקופה בעלי-מלאכה סחרו בתוצרתם, ושמות המלאכות היו זהים לעיתים לשמות ענפי המסחר . אולם חרף אי-הדיוקים והסטיות המשוערות, תמונת המבנה הכלכלי של המיעוט היהודי בשתי הערים ברורה למדי . מפקד "אוכלוסיית הישראליטים בבוקרשט" משנת 1872 כלל חמש רשימות נפרד...  To the book