|
|
222 רחל שרעבי רבים בכורדיסטן נערכה הסהרנה המרכזית באסרו חג של פסח . חגיגה זו לא נועדה להנציח אירוע דתי או היסטורי , אלא לציין את מחזוריות הטבע . חגיגות הסהרנה שיקפו את התנאים הגיאוגרפים – חברתיים המיוחדים של היהודים בכורדיסטן ההררית . הן ביטאו את שמחת האנשים , חקלאים ברובם , לבוא האביב , המסמל את התחדשות הטבע וההתעוררות לחיים כלכליים וחברתיים חדשים לאחר חודשי הסתגרות ממושכים בחורף . צמידותה של הסהרנה לחול המועד ועריכתה הרחק ממקום המגורים הקבוע הם מאפיינים מבניים שעיצבו אותה כאירוע לימינלי בעל משמעות חברתית ולא כעוד פיקניק . החגיגה התרחשה אפוא ב " בועה " שמחוץ למקום ולזמן הרגילים , ולמיקום הפסטורלי היה תפקיד חשוב מעצם הניתוק מהסביבה היומיומית . האפיונים הבולטים בחגיגות היו שמחה גדולה , חיבור לאדמה וקשרים משפחתיים וחברתיים מסועפים היוצרים רשת קהילתית צפופה . רשת קהילתית שכזו הייתה חיונית לשמירה על זהותו של היחיד , להכוונה של פעולותיו לפי נורמות הקהילה ולשמירה על דפוסיה הייחודיים . החגיגות מילאו גם פונקציה של סולידריות בתוך הקהילה ובין יהודים למוסלמים . אלה באו לידי ביטוי בפעולות טקסיות כ...
To the book |
|
|