|
|
טלי חתוקה 76 בארכיון התמונות הלאומי אני מוצאת תמונה שלו, צועד זקוף, כשר המסחר והתעשייה, בראש הצעדה של ה – 1 במאי . פניו עגולות והמסגרת השחורה של משקפיו תוחמת עיניים ערניות . כוחו, כך אני מעריכה, הוא בהשהיה של הפרטי, האישי, לטובת הציבורי, הכלל . אך עיקר כוחו בהשהיית הספק, כמו טיבם של בעלי חזון חדורי מטרה . "חותרים אנו בעקשנות למטרה הנכספת — 1 הפניית העולה ישר מן האונייה לסדנה, כפי שעשינו בעברה ביחס לחקלאות", קבע ספיר, ובמידה רבה היה אחראי להסטה של כובד המשקל מן החקלאות, כמוסד כלכלי עיקרי בישראל, אל התעשייה . בראשיתה ראתה התנועה הציונית בחקלאות כלי המחבר בין אידיאולוגיה לרומנטיקה סוציאליסטית, קרי החקלאות כאמצעי למאבק לאומי שבו הפכה ההתיישבות למשלט צבאי וחזרתו של העם יהודי לקרקע, "לעבודת אדמה" . את הלך הרוח הזה, המתנגד לרוח הקפיטליסטית של המגזר הפרטי, מתאר אליעזר כהן בספר התעשייה בישראל משנת 1954 : רצה מזלה של הציונות שנמצא לה בעוד מועד נושא להגשמת מפעלה הקולוניזאטורי בחקלאות, שהוא חוט השדרה של המפעל הציוני כולו [ . . . ] . שונה היה מזלה של התעשייה : מלכתחילה הוכרה זו כשדה פעולה בלעדי של ...
To the book |
|
|