השילוב בין התורה הפרוגרסיבית והבלתי פורמלית בתולדות החינוך הקיבוצי ומעבר לו

564 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי ) שיידונו בפירוט בהמשך ( , נוצרו על פי צורכי היומיום בקיבוץ ובהשראת שתי תופעות חינוכיות שהיו בשיאן בראשית המאה ה – 20 : החינוך הפרוגרסיבי, ה"חדש" או ה"מתקדם" באירופה ובארצות הברית, שמוסדות חינוך ברוחו הוקמו גם בארץ ישראל ; ו"תנועת הנוער החופשית" שנוצרה בגרמניה ובמרכז אירופה, ותנועות הנוער הציוניות באירופה ובישראל למדו את כליה והשתמשו 2 בהם לבניית הבית הלאומי היהודי יחד עם חברת המבוגרים . במאמר זה אתמקד בשלוש טענות עיקריות : 1 . שילובם של ארבעת מקורות היניקה העיקריים של החינוך המשותף, ובפרט החינוך הפרוגרסיבי ותנועות הנוער, הוליד במהלך כתשעים שנותיו עקרונות חינוך שתורגמו במעשה למגוון שיטות וכלים חינוכיים ייחודיים . "סכום השלם" שנוצר על ידי שילוב זה היה חדשני עוד יותר מחלקיו ; הדמיון והחפיפה בין החינוך הפרוגרסיבי לחינוך הבלתי פורמלי שבתנועת הנוער טיפחו מסגרות חינוך ייחודיות בתנועות הקיבוציות ) במרכז הדיון כאן עומדים שיטות החינוך ומקורותיהן ועל כן כמעט ולא אעסוק בהיבטים התוכניים, הציוניים – סוציאליסטיים ( . 2 . לסביבה המבודדת יחסית של הקיבוץ על משענותיה ה...  To the book