המודל של הבלתי פורמליות: מדגם של ארגון חִברות לצופן של סדר חברתי

66 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי והבסיסי ראה כהנא את הארגון הבלתי פורמלי כמאפיין דגם חִברות סגולי המבוסס כאמור על חברת הילדים בקיבוץ ועל תנועת הנוער, אל מול דגמים 3 בשלב זה היה המודל של הארגון הבלתי פורמלי מחובר של חינוך פורמלי . לגילי הילדות והנעורים, תחום בשדה החינוך . בהמשך המיר כהנא את המונח הסגור למדי "מודל" במונח פתוח ותשתיתי יותר, "צופן" ) "קוד" ( , במובן של דקדוק פנימי, והציע לראות את הצופן הבלתי פורמלי ככזה המשתלב עם צופני התנהגות אחרים בתצורות שונות של ארגונים רבי – צופן . תיאוריית הארגונים רבי – הצופן סייעה להגמיש את תפיסת הארגון הבלתי פורמלי כמודל חִברות, ובהמשך גם לרופף את זיקת המודל לשדה החינוך . וכך, בפרק השלישי משמש הצופן הבלתי פורמלי להסברת התחברויות של צעירים המאופיינות בהתנהגות "נעורית" החותרת לאותנטיות ולספונטניות כדרך להסתגל לשינויים המהירים בסדר / אי – הסדר החברתי הפוסט – מודרני . אציין שבחיבוריו של כהנא לא מצאתי דיון בהתפתחות זו, והוא אף לא העלה אותה בשיחות הרבות שקיימנו . לכן, חרף מאמציי לדבוק בנאמנות בטקסט של כהנא, הדיון הנוכחי הוא בבחינת פרשנות שלי . הראייה ש...  To the book