פתח דבר

8 נעמי לירן פריש מוקד התעניינותנו כאן בפחדים, במאוויים ובמה שאיננו רוצים לומר במפורש כיחידים וכקבוצה, שתועלו באמצעות צמחים מקודשים לריטואל, לסמל ולמנהג במסורת היהודית . כלומר, הנחת היסוד היא שתוצרים תרבותיים אלו, הנחווים במסגרת ציבורית – דתית – לאומית, נחוצים לאדם בראש ובראשונה כדי להתמודד עם פחדי הקיום שלו וכאמצעי סימבולי לקידום מאווייו . מידת כוחם, עקיבותם ויעילותם תתברר באמצעות תצפית היסטורית רחבת זמן . כבר אומר, זיקתה הטבעית של הלשון האילמת המבוססת על מיני הצמחים של פסטיבל השנה החדשה העונתי - לפני שהוצבו בהם פרשנויות, חוקים וערכים - הייתה הדרישה הדחופה להגנה, לשפע ולפריון . כמו בתרבויות המזרח הקרוב הקדום, גם בישראל הם שימשו חפצי פולחן במצבים הגבוליים שבין שנה ישנה לשנה חדשה, בין עונה שחונה לעונה גשומה, בין המוות לחיים . דרכם ביקשה הקהילה בכוחות משותפים לזרז את התערבות האל להיאבק בכוחות המוות המאיימים על קיומה ולהשיב חיים לקראת השנה החדשה . זה הבסיס להתפתחות התפיסות, המשמעויות, המאוויים וההוקרות שנקשרו אחר כך לצמחים אלו במסורת היהודית . אבקש לטעון שהבקשה הדחופה לעזרתו של האל לגירוש ...  To the book