בין פרישה מרחבית לחוויית המשתמש

161 ארץ גניםנוף העיר כמערכתנוף בעיר בין מרחב לחוויית המשתמש באמצעות שתילת פרחים עונתיים והנחה של כרי דשא, שמטרתה הגברת הבקרה והפיקוח על השטחים הציבוריים . הפרגמטיזם ניכר גם בשכפול ובגנריות של המרחבים הציבוריים ברחבי ישראל, בהתעלם מהיבטים של שונות אקלימית . ביסוד האחידות והשכפול עומד היגיון כלכלי המבקש לחסוך בעלויות . כפועל יוצא, גם הניהול והתחזוקה של השטחים הציבוריים מאופיינים בגישה פרגמטית ותכליתית . יתרה מזו, פעמים רבות תכנון המרחב הציבורי נעשה במעורבות ישירה של ראש העיר, שמקיים קשר ישיר עם אנשי המקצוע האמונים על עבודת התכנון . קשר בלתי אמצעי זה תורם לכך שהרשות אינה רואה תמיד לנגד עיניה את טובתו של כלל הציבור, אלא של קהל המצביעים הפוטנציאלי בעיר, ולעתים פועלת להדרת קבוצות שאינן נמנות עם תושביה מן המרחב הציבורי בעיר . גישה זו, שבה הרשות המקומית נוטה לעשות שימוש בנוף כדי לספק "לחם ושעשועים" לתושבים, נוגסת בתפיסה האידיאליסטית והאידיאולוגית של שימוש בנוף כאמצעי ליצירת תחושת שייכות, לכידות חברתית וכיבוש המרחב . התפיסה התכליתית עולה בקנה אחד עם שורה של הנחיות ופרסומים של השלטון המרכזי ביחס...  To the book